מרבית האנשים מאמינים שהשמנה היא בעיקרה תוצאה של חוסר כוח רצון 

מרביתנו.רואים במשקל הגוף בראש ובראשונה תוצאה של אחריותנו האישית. 65% מהאמריקאים מאמינים שהשמנה היא בעיקרה תוצאה של חוסר כוח רצון. 63% מאמינים שהיא תוצאה של שפע המזון הלא בריא המצוי במסעדות ובסופרמרקטים. אבל רק מעטים מאמינים שחלק משמעותי מההשמנה הוא תוצאה של גנטיקה ושחלקנו פשוט נולדו להיות שמנים.
ביולוגים רבים טוענים שמשקל הגוף שלנו הוא מכלול של מופעים שמרביתם נקבעו לפי הקוד הגנטי של כל אחד מאתנו. התחלנו להשמין לא כי הגנים שלנו השתנו פתאום אלא דווקא מפני שגנים שלנו המשיכו לעשות מה שהם ידעו לעשות תמיד - להגן עלינו מפני רעב. בשינוי אחד בלבד התפקוד הזה של הגנים כבר אינו תואם את העולם בו אנחנו חיים עכשיו.

להשמנה לדעת חוקרים רבים יש תפקיד ביולוגי הישרדותי קריטי בחיינו.
ואמנם ואם נגלוש במורדות ההיסטוריה נגלה שפעם, עבור אנשים שחיו בתקופות של מחסור, כגון הציידים-מלקטים, המזון לא היה נגיש באופן קבוע והילכה עליהם סכנת רעב ממשית. באותה סביבה לגנים שהיו האחראים לנטייה להשמנת-יתר היה תפקיד חיוני היות והם הגבירו את מאגרי האנרגיה וסיפקו יתרון הישרדותי חשוב בזמנים של רעב. זוהי ההשערה המכונה "השערת הגן החסכן" שהועלתה ב-1962. לגן זה לטענת החוקרים היה תפקיד קריטי בשמירת מסת השומן בעתות מצוקה. הוא איפשר הישרדות גם בתנאים של מחסור במזון. לעומת אוכלוסיית "הציידים - המלקטים", אנשים, שמוצאם היה מאזור הסהר הפורה לא סבלו מסכנת ההרעבה היות וזו הופחתה ע"י ביות הצמחים והחיות והיכולת לאגור מזון. אצלם, כך טוענים החוקרים אנחנו עשויים למצוא פחות גנים חסכניים-משמינים ויותר גנים "רזים" שמתאימים לסביבה בה יש שפע של מזון.
הייתכן שהשמנים מאד הם אלה הנושאים את הגנים של הציידים מלקטים?האם יתכן שיכולת הגוף לשמור על מסת השומן, שנועדה להגן עליו בעיתות רעב הפכה בחברת השפע לאחד הגורמים להשמנה?

מניתוחים סטטיסטיים של השתנות מדדי ההשמנה עם השנים עולה שלמרות שדרגת ה BMI של האדם הממוצע עלתה עם השנים עדין קיימת התפלגות רחבה מאד בקרב האוכלוסייה, יש שהוסיפו למשקלם הרבה ויש שלא הוסיפו כלל.
הוכחה חזקה להימצאות מרכיב גנטי רב משמעות בתופעת ההשמנה אפשר למצוא בקבוצה אתנית קטנה החיה ליד שפך נהר גילה שבדרום אריזונה, שבט הפימה. (אינדיאנים)
שבט זה אובחן כקבוצת האנשים השמנים בעולם. יותר מ 75% מאוכלוסיית השבט מוגדרת כשמנה (BMI גדול מ30) גבר ממוצע משבט פימה שוקל 220 פאונד ואישה ממוצעת 200 פאונד. בשמורת הטבע בה הם חיים למצוא אדם השוקל 300 פאונד אינו דבר נדיר.
על פניו נדמה ששבט הפימה השמין מאותן הסיבות שכל העולם המערבי העלה במשקלו. תפריט עתיר בשומן וסוכר וחיים משוללי פעילות גופנית. לפני 1940 אנשי שבט הפימה היו אנשים רגילים, רזים ובעלי שרירים תוצאה ישירה של חיים מאד פעילים, דיאטה ענייה בסוכרים ועשירה בסיבים. עם הזמן אימצו בני השבט יותר ויותר הרגלי חיים אמריקאיים וכמו אמריקאיים רבים משקלם החל לעלות. בשעה שאורח חיים זה היה אמור לגרום לעלייה של כמה ק"ג כמו שקרה לאמריקאי הממוצע, הרי שלאנשי שבט הפימה נוספו הרבה יותר מכמה קילוגרמים בודדים.
ביולוגיים רבים מוצאים באנשי הפימה את מה שהם מכנים הסיבה האמיתית להשמנה, האינטראקציה בין הסביבה והגנטיקה . כמו מאפיינים פיסיים אחרים (גובה למשל) משקל הגוף שלנו מרביתו נקבע על ידי הגנטיקה וכפי שיש אנשים שנולדו להיות נמוכים ואחרים נולדו להיות גבוהים יש מאתנו שנולדו להיות עגלגלים ויש שנולדו להיות רזים.
הגנים שלנו לא הופכים אותנו בהכרח לשמנים, אבל הם כן הופכים אנשים מסוימים לכאלה שהם בעלי נטייה גבוהה יותר מאחרים להוסיף במשקל גופם כתוצאה מההשתנות הסביבתית.
ומה שנכון עבור בני שבט הפימה נכון כנראה גם עבור מרביתנו.